【中華百科全書●傳記●陳獻章】
<P align=center><STRONG><FONT size=5>【<FONT color=red>中華百科全書●傳記●陳獻章</FONT>】</FONT></STRONG></P> <P><STRONG>陳獻章(西元一四二八~一五○○年),字公甫,號石齋,門人稱白沙先生,廣東新會人。</STRONG></P><P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>生於明宣宗宣德三年,卒於孝宗弘治十三年,年七十三。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>正統十二年(一四四七)舉人,再上禮部不第。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>嘗從吳與弼講學,未有所得,歸家讀書靜坐,足不出戶數年,乃恍然有得於心。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>再遊太學,名震京師,一時賢達名士皆與之遊。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>薦授翰林檢討,以母早年矢節守寡,乞終養歸里,自後屢薦不起。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>獻章思想近於禪學,以虛為主,以靜為用,故每以靜中養出端倪教人。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>不事著述,欲歸於無言,認為道之顯晦在人不在言。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>故其學灑然獨得,有類曾點鳶飛魚躍之樂;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>又似邵雍特立獨行之慨,而蘭谿姜麟至稱為活孟子。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>晚年豪於詩興,每每發之詞章;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>及語門生直截上達,皆玄虛妙旨。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>時人曾云:近世道學之倡,陳白沙不為無力;</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>而學術之誤,亦恐自白沙始。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>胡居仁攻之尤力。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>至有人謂其學為非儒學正宗。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>獻章工於書法,山居筆或不給,束茅代之,遂自成一家,時呼為茅筆字,又善畫墨梅。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>為人儀幹修偉,事母至孝,有念輒心動即歸。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>萬曆初,從祀孔廟,追謚文恭。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>有白沙子集、白沙詩教解傳世。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>近人簡又文著有白沙子研究一書。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>(吳智和)</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>引用:http://ap6.pccu.edu.tw/Encyclopedia/data.asp?id=5374
頁:
[1]